הדבר הכי טוב שקרה לי השבוע

זה הקומיקס בלוג הזה, בחורה מניו זילנד מציירת אותו בהקשר לחייה.
אני באמת מאמינה שהיא הנפש התאומה שלי.

זה אחד הסטריפים שהצחיק אותי יותר כי אני מרכיבה משקפיים, ואין תנועה חנונית יותר וחסרת מודעות יותר מאשר להעלות את המשקפיים במעלה האף. לפני כמה שנים התעצלתי לעשות את הפעולה הזו והעדפתי להעלות את המשקפיים למקומם באמצעות הזזת האוזניים. ואז הבנתי שאני יודעת להזיז את האוזניים.
זה הסיפור על "איך למדתי להזיז את האוזניים".

תודה.

שמישהו יוציא את הדלוריאן מהבויידעם

אני כועסת שיש בגדים מכוערים בחנויות, שקלי בנדי הזדקנה ושיש מלא בחורות שמתחפשות אליה, שיש ילדות קטנות עם פלחי ישבן מבצבצים מהליוויס הגזורים שלהן, שהקמפיין של קסטרו אמור להיות נועז ובכלל לא רואים לגל גדות פטמה.

הרשתי לעצמי לתקן לקסטרו את הקמפיין כך שיתאים לרוח הזמן של הקולקציה:

נראה לי שאובמה צודק

השערוריה החדשה של האיש הכי חזק על פני כל כדור הארץ "אובמה: הפלייסטיישן, האייפד והאקסבוקס פוגעים בדמוקרטיה"
בתוך הכותרת הזו מגולמת כל הטענה שלו.
בנאום שנאם בטקס חלוקת התארים באוניברסיטת המפטון אמר הנשיא משהו בסגנון הציטוט שמובא למעלה, הכתבה ממנה הבאתי את הדברים נמצאת בקישור הזה.
בקיצור נמרץ, הכותרות זעקו שהנשיא יוצא נגד הטכנולוגיה החדישה אותה הטכנולוגיה אשר עזרה לו להיבחר לנשיאות, אבל מה שאני מבינה מתרגום הנאום שלו היא שהטכנולוגיה מזילה את הדיון הדמוקרטי, הוזלה שאני חשה אותה על בשרי.
כל הכותרות, כל הלינקים, הסטטוסים, הטוויטים, כולם הופכים להיום ים של מידע, מה הסיכוי שנקרא כותרת, אחרי כותרת, אחרי סטאטוס ובאמת ניכנס ללינק המבהיר את 140 התווים?
ואם כבר אנחנו יושבים לראות חדשות או לקרוא עיתון, סביר להניח שנראה בדיוק את אותם הדברים שהוצפו אצלנו בפיד לאורך היום, לא רק בתוכניות מיועדות לנושאים המופצים במדיה החברתית כמו הלינק והצינור, אלא גם בחדשות הערב וגם בחדשות הבידור.
אין משהו שמעצבן אותי יותר מלראות מיחזור של חומרים שכבר ראיתי וכבר שמעתי, אני באמת חושבת שהגיע הזמן שהתחקירנים יחזרו לתחקר ויפסיקו ולחשוב שזה שהם עושים מנוי ל-3 בלוגים פופולאריים אומר שהם יוצרים חדשות.
תנו לצופים את החדשות ואת הפרשנות, אל תאכילו אותנו באומצה הלעוסה שלה אתם קוראים תוכן.


והנה הם ביחד בימים טובים יותר:

התמונה לקוחה מ Obama Pacman - Apple News, Celebrity Mac Users, & More

טיפים לניהול זהות ברשת חברתית

אינספור מדריכים מסתובבים במרשתת במטרה למקסם את האפשרויות הגלומות ברשתות החברתיות, ברצוני להגיש לכם כמה עצות שללא כחל וסרק יעניקו לכם את התמורה הגבוהה ביותר לאגרה.

הטיפ הכי חשוב אותו אני יכולה לתת לכם הוא לא להרפות - יצרתם משתמש? שמתם תמונה ופרטים מלאים? כבר הגעתם לשלב בקשת החברות? עשו לכם איגנור על בקשת החברות?! אל תרימו ידיים! בסוף הלקוח הפוטנציאלי יתרצה וייפול ברשת שלכם. הוא יאשר את הזמנת החברות רק כדי שיפסיק להבהב לו כל יום מחדש שיש לו בקשת חברות.
הלקוח לא טיפש, הוא חושב שמישהו רוצה להיות חבר שלו, הרי זו טיבה של רשת חברתית הוא חושב לעצמו. הלקוח מלא בסקרנות ובתקווה לגבי החבר הפוטנציאלי ואת התקווה הזו אתם יכולים לנצל, לנטוע בו את המחשבה שהוא יכול להרוויח משהו מהחברות הזו עם הזהות הפיקטיבית.

כאן מגיע הטיפ השני:
ת-ח-ר-ו-י-ו-ת
תארגנו תחרות לייקים, ככה כשהחבר החדש שלכם שם סטטוס דבילי, תמונות מטופשות או וידאו מביך גם חברים של החבר החדש שלכם יחשפו אליכם, תגרילו מיקסר, תגרילו עוגה, העיקר תגרילו. אני לא אשקר, גם אני טמנתי ידי בתחרויות שכאלה, אבל מי לא רוצה פיצה או ויסקי חינם? ככה כולם מרוצים, אנשים נוספים יכירו את השם שלכם, החבר החדש יאהב אתכם בלי די, אתם תהיו בתודעה של רבים וטובים ואת הרכישה הבאה הם יבצעו אצלכם!

אני מקווה שהעצות האלה יקדמו את העסק שלכם, הרי אלו עצות חינם - מי לא אוהב כאלה?

הנה תמונה של הזהות הפיקטיבית שלי אתם מוזמנים לעשות לה לייק ולקבל פרס מהודר:

פירגון לחבר ולאלוקים

להלן הרצאתו של החבר אלון ניר בכנס nyc.140conf.com בניו יורק, החבר עוסק בציוצים לכותל.
זהו שירות עבור כל אותם זרים שאינם יכולים פיזית להגיע לכותל כי הם גרים בניכר, אלון יצר עבורם את הפלטפורמה באמצעותה הם יכולים לצייץ ל-TheKotel@. לאחר תקופה אלון מדפיס את ציוציהם ונוסע לירושלים להטמין את בקשותיהם מאלוקים. מיותר לציין שהכל נעשה בדיסקרטיות.

ראיתי את הפטמות של רוני דואני

כלומר, לחצתי לייק ואז נכנסתי ללינק שבו אמורים לראות את הכשל המלתחתי שלה ואז אמרו שם לחפש בגוגל (רוני סופרסטאר חושפת) ואז חיפשתי בגוגל ואז ראיתי את הפטמות שלה.
ואז ניסיתי לפתוח לבד דף כזה ולא הצלחתי, רציתי לשים תמונה של שישיית מי עדן מפעם
הנה התמונה:


בינתיים הנה תמונה של החתול שלי משחק עם מלפפון:

פרסומת יפה

היי חברים,

מכירים את זה שאתם רואים פרסומות והן ממש חרא ומזלזלות באינטיליגנציה שלכם?

אז הנה פרסומת שלא עושה את זה.

וכן כרום זה כזה מהיר!!!!1

חוץ מהקטע שבלינוקס יש באג ואי אפשר לפעמים להיכנס דרך הכרום לדברים שהם https, אבל לא נורא, זה ממש יופי.

קמפיין העסקת עובדים זרים

הקמפיין הזה מעצבן אותי מהיום שבו הוא עלה לאוויר, אני מבינה שלשכת הפרסום הממשלתית בסה"כ עובדת עבור לקוח נחמד שהוא משרד התעשייה והמסחר אבל הם יכלו לשים גבול לדמגוגיה של הקמפיין הזה.


לכן אני מבקשת מהסושימן / עובד בקטיף / העובד הסיעודי / עובד הניקיון הישראלי שעובד זר גנב לו את הפרנסה שיקום ויטפח על השכם של פואד.
המשק הישראלי נמצא במלכוד, מצד אחד יש צורך בידיים עובדות בתעשיות אותן ציינתי לעיל מצד שני העובדים הזרים לרוב לא מקבלים את התנאים הסוציאליים המגיעים להם ומצד שלישי - אני לא רואה את החמודונת מהפרסומת הולכת לקטוף אבוקדו בצפון - לכן רבים המפסידים פה מהמרוויחים. 


להלן מכתב שכתבה שלי יחימוביץ' לשר האוצר, שר התמ"ת והמשנה לנגיד בנק ישראל.


וסרטון להמחשה תודה ללירון

פוסט לא חמדמד

שבע בבוקר לקום

שמונה וחצי להגיע לעבודה

בערך בשש לצאת מהעבודה

ואז מגיע הרגע שבו מגיעים הביתה, מעיפים את התיק, מבינים שהבית מסריח ופותחים חלון.

אין על הרגע הזה, במיוחד אם הוא מגיע ביום חמישי.

ולכן נשים את השיר שמתאים להיום:

חג הפועלים

כשהייתי בשנה הראשונה ללימודי התקשורת ומדענות המדינה שלי, אני זוכרת איך הדהימה אותי החשיבה הניו-מרכסיסטית. איך פתאום נפל לי האסימון שמרקוזה צודק, שאנחנו מלאים בצרכים כוזבים "אני לא באמת צריכה עוד נעליים, יואו זה מה זה נכון". 

בד"כ מתגברים על ההתלהבות הזו עד שנה גימל כשמבינים שלא הכל שחור ולבן..

אז הנה דוגמה לבחורה שלקחה את זה לקיצוניות, זרקה הכל וחיה בלי צרכים כוזבים, להגיד שאפשר להאשים אותה זה קשה, להגיד שהיא נכנסה לזה ממניעים אידיאליסטים גרידא, זה גם קשה.

תתרשמו בעצמכם: להלן קישור

היום ברSS שלי

היו בערך 400 דברים.
עברתי על כולם בסבלנות רבה, והגעתי למסקנה - יש הרבה דברים שאני רוצה לחלוק עם חברים שלי
אבל זה יהיה לא סוציאלי להציף את הפייסבוק/טוויטר/באזז שלכם.
מלבד תמונות של חתולים ודברים מצחיקים אני מניחה שגם הדעות שלי ואנקדוטות שונות יפורסמו כאן (אני מקווה).
תודה על תשומת הלב,
עץ נופל